חוטר ישי ואח' נ' אסנת - חברה לעבודות קבלניות בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשת הנתבעים שוחט לבטל את פסק הדין אשר ניתן כנגדם בהעדרם. המבקשים טוענים כי כתב התביעה לא נמסר להם ולכן הביטול הינו מחובת הצדק, לחלופין הינם טוענים כי יש לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט.

התובע הגיש תביעת פינוי כנגד יתר בעלי הזכויות במקרקעין שהצדדים הינם בעלים להם, במשותף, ולדמי שכירות ראויים.

בית המשפט בראשל"צ כבר נתן פסק דין של פינוי, שלצורך ביצועו מונה כונס הנכסים, המשיב 2. בין לבין השכירו חלק מבעלי הזכויות את חלקם במקרקעין לאחרים, והשוכרים מתייצבים לבתי המשפט השונים חדשות לבקרים, על מנת להגיש בקשה כזו או אחרת שתכליתה למנוע או לעכב את פעולתו של כונס הנכסים.

כך, בכל דיון המתקיים לפני נוכחים מחזיקים שונים שאינם צד להליך, ולעיתים אף מושגות הסכמות עם אותם צדדים. כך למשל, הסכים מי שמחזיק בשטח הגדול במידה משמעותית מהשטח המושכר לו ל"התכנס" לשטח מצומצם יותר, ואף הודיע לאחרונה לבית המשפט כי עשה כן.

הואיל והכונס לא אישר כי הפעולה בוצעה במלואה, נערך ביקור בית משפט במקום. הובהר לאותו מחזיק מהם גבולות השטח לו הינו זכאי להחזיק מכוח הסכם השכירות (מבלי לנקוט בשלב זה כל עמדה האם היה המשכיר של אותו מחזיק רשאי לערוך עימו הסכם שכירות) וכל זאת על מנת לייתר את פעולות הפינוי באמצעות כונס הנכסים.

על מנת לסבר את האוזן יובהר כי מדובר בשטח גדול, שנעשה בו שימוש לגרוטאות ברזל ומכוניות לפירוק, וכי כונס הנכסים יצטרך לבצע את פעולת הפינוי בליווי משטרה ובאמצעות מנופים, וכי עלויות הפינוי גבוהות עד מאד. לצורך כך הסכימו חלק מהנתבעים להפקיד מבעוד מועד סכומי כסף שיבטיחו את ההוצאות.

הרחבתי בעובדות שאינן רלבנטיות, לכאורה, על מנת להבהיר את תגובת ב"כ התובעים המסכים לביטול פסק הדין בכפוף לחיובם של המבקשים את ביטול פסק הדין בהפקדת כספים בקופת בית המשפט, שיבטיחו את תשלום ההוצאות על ידי המבקשים.

הנני נעתרת לבקשה לביטול פסק הדין כנגד הנתבעים 9,10.

הנני מקבלת את עמדת המשיבים כפי שבאה לידי ביטוי בתגובתם כי המבקשים קיבלו את כתב התביעה ולמצער ידעו ממנו מזה שנים, והראיה, שבחוזה השכירות הופיע איזכור להליך זה.

בבר"ע 5885/07, פואד ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ, אליה הפנו המשיבים, ניתן כנגד הנתבע פסק דין עקב אי הגשת תצהירים. בית המשפט נעתר לבקשה לביטולו בכפוף לחיוב המבקש בכמחצית מסכום התביעה. ההחלטה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון שקבע:

"חיוב המבקש בהוצאות ובהפקדה, בנסיבות אלה, הוא דבר שבשכל הישר (ראו גם יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת שלמה לוין, 1995) בעמ' 741). אף התנאי שהטיל בית המשפט להפקדת הסכום הספציפי של 150,000 ש"ח מצוי בגדר שיקול דעתו. הוראת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת "בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים" וסמכות זו פורשה כרחבה ביותר (436/83 לוי נ' דקו, פ"ד מ(4) 589, 605-604 (1983); ראו גם אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007) בעמ' 357-356). לא מצאתי מקום לשנות גם מתנאים אלה, למעט כנזכר בעניין אחד, והוא התנאי כי ההפקדה תיעשה במזומן. בעניין זה – ובו בלבד – החלטתי כאמור, לאפשר למבקש להפקיד תחת הסכום המזומן גם ערבות בנקאית אוטונומית..."

הנני מורה כי הביטול מותנה בהפקדת הוצאות הכונס, על פי חלקם היחסי של המבקשים במקרקעין, כפי שהוחלט וכפי שעשו האחרים, וזאת תוך 15 ימים מהיום.

אין צו להוצאות נוספות.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב תשע"א, 31 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: